משבר גיל ה- 40

רוצות לשנות קריירה

בגיל 40 אולי קצת לפני, הרבה נשים מחליטות לשנות כיוון וזה מגיע בכמה רבדים,

בעיקר בקריירה. איך משנים סדרי עולם, מול מי מתמודדים?

כל זה מומחש היטב בסיפור מקרה מתוך הקליניקה.

"אני רוצה להחליף עבודה"

אז מה הבעיה להחליף עבודה? אני שואלת אותה

אהה היא עונה לי בעלי לא מסכים וגם חמותי, הם אומרים לי שאני סתם חושבת לא נכון.

ועדיף שאשאר במקום שלי, כי זה מקום טוב ולא עוזבים מקום עבודה ככה סתם.

אוקיי זה מה שהם אומרים ומה את חושבת?

שאני רוצה להחליף מקום עבודה והם לא תומכים בי

ויותר מזה הם כל הזמן דואגים לערער אותי, וזה משפיע עלי.

הבנתי, אני אומרת לה אז בעלך וחמותך לא מעודדים אותך לשנות קריירה? נכון.

תגידי היום את בגיל 39 ונשואה כבר 10 שנים, מה עשית לפני כן בחיים?

לא מצאתי את עצמי עבדתי בכל מיני מקומות ולמדתי.

איפה גרת? עם ההורים שלי.

ואיך היו היחסים שלך עם ההורים?

אהה ההורים שלי אנשים מקסימים, מאוד דואגים לי, וגם אז מאוד דאגו.

ממתי שהייתי ילדה קטנה הם היו לצדי ושלחו אותי ללמוד בבי"ס טובים, והיה חשוב להם שאמשיך ללמוד וכך עשיתי.

אז מה שאת אומרת שההורים שלך קבעו לך מה ללמוד ומה לעשות כל זמן שהיית בבית?

כן ככה זה אצלנו ההורים שלי מאוד מעורבים הם כיוונו אותי בכל התחומים בחיים,

אפילו עם מי לצאת לבלות ומה ללבוש, אמי הייתה הולכת אתי לקניות גם בגיל מבוגר עד שהתחתנתי היא דאגה לי, ככה התרגלתי.

רצית ללמוד משהו אחר ממה שהם הציעו לך?

האמת שכן, כל החברות שלי הלכו ללמוד לימודי הנדסה, מחשבים ומדעים.

גם אני רציתי אבל הם התנגדו בתוקף ואמרו לי שאני צריכה להיות מורה וזה הכי טוב.

אז מה שאת אומרת בעצם שאת רגילה שמחליטים בשבילך?

תראי זה נכון לאז אבל היום אני רוצה להחליט על עצמי לבד.

אוקיי אז מה הבעיה?

שבעלי וחמותי מתנגדים.

אז מה יקרה אם תעשי מה שאת רוצה?

האמת לא כ"כ יודעת. תחשבי אני אומרת לה.

כשאני חושבת, אני נזכרת שכל פעם שבעלי התנגד למשל שאצא בערבים לבלות עם חברות למשל ועשיתי זאת,

או כשאני נאלצת לעבוד עד שעות מאוחרות והוא נדרש להגיע הביתה מוקדם

לקבל את הילדים ולטפל בהם הוא עושה זאת, הוא בסוף בסדר עם זה.

גילוי שורש הבעיה

תראי אני אומרת לה, אני מבינה שאת רגילה שמחליטים עבורך ואת חוששת לעשות משהו על דעת עצמך,

כי את לא רגילה לקבל החלטות לגבי החיים שלך לבד. בעלך וחמתך משקפים לך את החשש שלך. מה את אומרת?

נכון אני חוששת את צודקת. אז בואי נעבוד על החשש שלך מלשנות קריירה אני אומרת לה.

אם גם את רוצה לפרוץ בקריירה חדשה ולא מצליחה לקבל החלטה בואי אלי לקליניקה ונבדוק יחד מה מונע ממך.

בתהליך עצמו

בתהליך המלא, עבדנו יחד על הבחירות שלה, על מה שטוב לה, ומה היא חושבת על עצמה ועל ההתנגדות שלה.

הדימוי העצמי זאת המשקולת שמושכת אותה מטה ומערערת אותה.

ברגע שהיא קלטה שיש לה יכולת השפעה והחלטה על חייה,

היא למעשה קבלה את "השליטה" שהייתה חסרה לה.

לא במודע, אבל מפחד, ממקום שהיא לא רוצה להיות אחראית על ההשלכות של הבחירות שלה.

היה לה קל להתמודד עם עצמה כשהיא לא בפרונט, אבל ככל שעבר הזמן, הבינה שהיא לא יכולה להתחבא מאחורי דעות של אחרים.

בגישה הזאת, התחלנו לחשוב על כיווני קריירה שמתאימים לאישיות שלה, שיוציאו ממנה את היכולות ויגרמו לה להרגיש חיונית ותורמת.

הגשמה עצמית

כל כך חסר לנו, הנשים, את ההרגשה של הגשמה עצמית.

הרבה פעמים אנחנו מעדיפות להיות במשרה חלקית ולפנות את רוב הזמן לבית ולילדים.

זה מובן, כי זה מה שחשוב וזה הרגש , אבל מגיע הרגע הזה שכבר לא מספיק להיות אמא ובת זוג,

שאנחנו רוצות לפרוץ את תקרת הזכוכית שאנחנו יצרנו לעצמינו.

קוראים לזה משבר גיל ה- 40 ואיתו הרבה נשים מתמודדות לבד. אל תהי לבד, בואי אלי ונעבוד על זה יחד.

 

בנימה אישית- הרבה נשים מרגישות כך,

לא כולן מדברות על זה בגלוי ומעזות לעשות מעשה.

אם יש בך את הניצוץ הזה ואת חוששת לדבר עם הסביבה הקרובה, שאולי תכבה אותך,

אל תתייאשי ותגיעי לכמה פגישות בקליניקה שלי ונבין מה את באמת רוצה מעצמך.